החיבור בין הגוף הפיזי לנפש, לנשמה ולאנרגיה שאנחנו חוות הוא חיבור אשר מתבטא בצורתו הפיזית בסימפטומים הגופניים שלנו.
הפלה היא מאורע המתרחש בגוף אך האופן בו אנו חוות אותה מושפעת בין היתר מהמקום הרגשי נפשי בו אנו נמצאות. לא פעם יצא לי לראות נשים שהמתינו פרק זמן לא מבוטל בו הגוף היה מוכן מבחינה הורמונלית לשחרר את ההיריון, אך הדימום לא התגבר או שהרחם לא התנקתה במלואה.

במקרים כאלה יש מקום להבין 'מה מחזיק' את ההיריון ובמה ההיריון וזה קשור? אילו אמונות, מחשבות, רגשות יש לנו בנוגע להיריון ובנוגע לגוף שלנו, לחיים שלנו ולהפלה.

אנחנו יכולות לשוחח עם הנשמה שלא המשיכה או לשמוע מה אנחנו מרגישות בנוגע לנשמה הזו. אנחנו יכולות להתכוונן לשיחרור מבחינה פיזית וריגשית על ידי שיתוף בן/בת הזוג, בני משפחה, חברות, הסביבה הקרובה על מנת לקבל תמיכה. שותף יכול לאפשר לך את המרחב שאת זקוקה לו. ניתן להקשיב להדמיות יחד, לצבוע יחד את הציורים, לחשוב יחד על טקס פרידה ולערוך אותו בשיתוף הקרובים אליך, וגם לספר לילדים ואם את מרגישה לנכון.

הפלות בראי התא המשפחתי הן אירוע שכולם חשים בו גם אם הוא לא מדובר , אך כדאי לפתוח את הנושא ולדבר עליו באופן משתף המאפשר התמודדות. קל יותר להתמודד עם נושא שמדובר ומעובד ויש לו ביטויים במציאות מאשר עם קונספט או אנרגיה שנמצאים באוויר ומשפיעים אך לא נאמרים.

מקום העבודה – גם שם כדאי שידעו שחווית אובדן היריון כדי שתוכלי לקבל את היחס והזמן לו את ראויה. כמובן שלא לכל אחת זה מתאים ולא בכל מקום עבודה או בכל משפחה יהיו פתוחים לשיתוף בחוויה, אבל אנחנו רוצות לאחל לעצמנו סביבה תומכת ומבינה ולהיטיב עם עצמנו, להיות רכות ומקבלות את שינויי החיים ואותנו גם במקומות החשופים שלנו וגם במקומות בהן אנחנו צריכות תמיכה.

טקס פרידה מהנשמה – היריון בו היה מעורב עובר עם דופק מעיד על כך שבנוסף לחומרים הפיזיים של גוף האם וגוף העובר הייתה נוכחות של עוד ישות נשימתית. לא כל הדברים בעולם שלנו עשויים מחומרים שניתן למשש ולראות אותם. אנרגיה של דברים היא חזקה לא פחות אם לא יותר מהתממשות דברים פיזיים. כאשר חושבים על אנרגיה אטומית, מגנטית, חשמלית, סולרית, ברור ומובן לכולם שאלו אנרגיות קיימות ובעלות השפעה אבל בנוגע לאנרגיות של אנשים, ישויות, נשמות יש רתיעה לחלק מהאנשים להתייחס לדבר כעובדתי. כיוון שזה לא דבר שרואים ומרגישים כמשהו מוצק ופיזי.

לפי תפיסת עולמי האנרגיה הנשימתית היא אנרגיה חזקה ויש לה השפעה גדולה על האופן בו נחווה את הדברים בעולם הפיזי.
פרידה מהנשמה ושחרור הגוף והרחם מכל התוכן שהן הכילו בכל הרבדים, הוא צעד חשוב ומבורך להשלמה וריפוי.
ישנם סוגים רבים של טקסים מרפאים בדרכים שונות אשר מתעסקים עם העולם האנרגטי.
דמיון והתכווננות פנימה הם כלים בהם את יכולה להתחבר לרגשות העדינים, הקשורים לנשמה ולגוף ששכן בתוכך.
את יכולה להדליק נר, לברך ולשחרר את הנשמה במילים, בתפילה, לערוך טקס של זריעה או שתילה של עציץ, לתת ביטוי להפלה ולאובדן בעולם הפיזי. ליצור משהו בידיים שינציח את התהליך שעברת, לשרוף משהו. ישנם דרכים רבות להתייחס לעולם הנשמתי.

מתן סימנים בעולם הפיזי להפלה שהתרחשה – דימום לקערה וקבירת התוכן בליווי טקס פרידה, כתיבת שיר, ציור. בניית מקום זיכרון. היאחזות במשהו מוחשי מקלה עלינו את ההתמודדות עם האבל והאובדן. להתמודד עם משהו פיזי הרבה פעמים יותר קל מלהתמודד עם קונספט או עם רעיון שאנחנו לא יכולים לראות סימנים שלו. גם נשים שעוברות גרידה או שאיבה יכולות לבקש את תוכן הרחם ולערוך טקס קבורה. לתת מקום למעבר דרך החוויה שאנו חוות ולהרגיש את כל מה שעולה ללא הדחקות ורעיונות שיכולים ללכת איתנו עוד זמן רב אם לא ניתן להם מקום וביטוי.

באותו אופן אני גם ממליצה לראות אם אפשר לשתף את בני המשפחה והילדים בכל היריון שהסתיים בטרם עת. ילדים מרגישים הכול. גם את ההפלה התרחשה לפני שנולדו (את הקונספט הזה הבנתי במלואו בעבודה עם קונסטלציה משפחתיתאצלנו בבית הנושא מאד פתוח ומדובר ויהל יודע שלפניו היו עוד שני הריונות שלא צלחו. חשוב לי גם לנרמל את החוויה לבנות שלי כדי שאם וכאשר הן יחוו הפלה, הן יתייחסו לזה כחלק טבעי ויקבלו זאת באהבה והבנה. הרבה נשים נחשפות לעובדה שגם האימהות שלהן עברו הפלות רק כאשר הן בעצמן מפילות ויש שיח סביב הנושא.

משפטים כמו "זה לא סוף העולם" "עוד מעט תיכנסי שוב להיריון" "תהי חזקה" "תתנחמי בילדים שיש לך" כל אלה גורמים להדחקה ולהימנעות והכחשה של נושא המוות ולמעשה לא מסייעים בתהליך העיבוד והריפוי.

"ברמה מסוימת כולנו עוברות הפלות טבעיות, הפלות מלאכותיות, לידות לקויות ולידות של תינוקות מתים, כמו גם בריאות מעוצבות להפליא. למרבה הצער השילטון הפטריארכלי לימד אותנו כי יצירות אשר אינן "מושלמות" ,אינן "ראויות". מה ששלטון הפטריארכלי תפס לעיתים ככישלון, הוא למעשה חלק מהשלם … חשוב שנשים ונערות בעולם שלנו ילמדו כי "הרחם היא המרכז היצירתי של גופנו ויש לו משמעות וערך משלו, לבד מהיותו נשא אפשרי של ילדים" (ד"ר כריסטיאן נורת'רופ | גופה של אישה תבונתה של אישה)

טקסים שיכולים לקחת חלק בתהליך- טקס פרידה מהנשמה, טקס קבורה, טקס סגירת/ איסוף עצמות- שמבוצע ע"י נשות מקצוע, טקס פתיחת עצמות, סאונת אדים לאגן.

כתיבת תגובה