המתנה זו מתנה
"השבועיים האלה הם בדיוק מה שהייתי צריכה בשביל לקלוט ולעבד את מה שקרה ואיך אני מרגישה לגבי זה. לשהות באבל הנדרש, לדבר עם חברות, לשמוע וללמוד מהן".

..אז מה עכשיו? ההיריון לא התפתח ומתחיל תהליך רגשי של עיבוד האובדן ותהליך פיזי שבו הרחם תנקה את עצמה ותתחדש.
חלק ממשפטים ששמעתי מנשים עם גילוי ההפלה – "אני חייבת להוציא את זה כבר", "אני מסתובבת עם גוף מת ברחם", "אין לי זמן לתהליך טבעי", "אני מפחדת מהסתבכות, מעדיפה התערבות רפואית", "רוצה כבר להיות אחרי זה"…

וחלקן יחוו רצון להחזיר לגופן את השליטה ולאפשר לטבע לעשות את שלו – "אני מעדיפה לתת לגוף לעשות את שלו בקצב הנכון לו", "הגוף יצר את ההיריון, אז הגוף יודע גם לסיים ולשחרר את ההיריון", "מדובר בתהליכים טבעיים של גוף האישה", "אני מפחדת מהתערבות רפואית. הגוף יודע לטפל בעצמו הכי טוב", "בימים של סבתא שלי לא היו התערבויות ונשים הפילו באופן טבעי ,אז גם אני יכולה".

דופק שנפסק בשבוע 9-8-7 יכול להתפתח להפלה פעילה בשבוע 10-11-12.

בדרך כלל הרופאים ימליצו על התערבות ויבקשו לקבוע תור לגרידה או כדורים. במצב כזה כאשר מועד התור עומד מעל ראשה של האישה, יקשה עליה לשחרר ולאפשר לתהליך הטבעי לקחת מקום. נשים מסוימות ירגישו דווקא הקלה שיש תאריך ואפשרות לבדיקה והתערבות. גם כשההפלה כבר מתחילה מרבית הרופאים ימליצו על גרידה ולא על המתנה לסיום טבעי.

מי שבוחרת בהתערבות רפואית, רצוי שתשים דגש הן על המצב הפיזי והן על המצב הרגשי. מי שבוחרת בהליך הטבעי, זה הזמן שלך להתחזק באמונה שלך בגוף, להמתין ולאפשר לתהליכים את המקום והזמן להתרחש. השאלה שעולה לרוב היא כמה זמן צריך להמתין?

זמן ההמתנה שונה בין אישה לאישה ובין הפלה להפלה והוא נע בין מספר שבועות לחודש ולעיתים אף יותר. חוסר הוודאות והציפיה מזכירים את התחושה שנשים חוות בזמן של ציפייה ללידה.
אין לדעת מתי בדיוק הגוף והנפש יבחרו שהגיע העת לריקון הפיזי של הרחם.

זמן ההמתנה תלוי במצב הפיזי של הגוף וכן גם במעגל ההורמונלי. כמו כן יש להתייחס למצב הרגשי של האישה, כלומר שחרור ההיריון והשלמת תהליך הפרידה. בדיוק כמו שתאריך לידה הוא משוער ואין לדעת מתי יתרחש, כך גם לא ניתן לקבוע במדויק את זמן ההפלה. ישנן דרכים הוליסטיות ואחרות "לעזור לגוף" לשחרר את ההיריון. כל התערבות פיזית היא התערבות שעלולה לגרור אחריה תגובת שרשרת, זאת מעצם ההתערבות בתהליך טבעי של הגוף.

כמו שאנחנו מקבלות בטבעיות את העובדה שבין ווסת לווסת ממתינים כ-21 יום, כך גם בין סיום ההיריון לריקון טבעי של תוכן הרחם, יכול לקחת כ- 21 יום ולעיתים אף יותר. אצל חלק מהנשים הריקון יכול להיות קצר יותר. הדבר דומה ללידה שיכולה להתרחש בשבוע ה-40 ויכולה להתרחש קצת לפני או קצת אחרי מועד זה.

אחת מהעבודות המרכזיות שיכולות לקדם את השחרור ואת השלמת התהליך היא העבודה הרגשית וההבנה שתהליך ההמתנה לוקח זמן. רצוי לנצל את הזמן הזה לעיבוד האובדן ולפרידה מהנשמה שבחרה לא להמשיך.
עבודה עם הציפיות שהיו לנו ולבני המשפחה מההיריון, תכניות שהתחלנו לתכנן בהתאם לגיל שלנו במועד הלידה, המרווחים בין הילדים, הרצון שלנו להיות בהיריון ולהביא ילד בריא לעולם, המצב הזוגי ביחס להיריון שלא התממש. כל אלו ועוד הן נקודות שחשוב לתת עליהן את הדעת. להיות בהשלמה עם המצב ועם העובדה שהיריון זה נפסק וכרגע זה דרכו של עולם.
כלים לעיבוד תכנים אלה נתן למצוא בפרק כלים להתמודדות – כאב ושחרור רגשי ופיזי.

כתיבת תגובה