על חשיבות קצב הריקון של הרחם כתומך בעיבוד רגשי בתהליכי אובדן הריון, הפלה טבעית ולידה שקטה, הקשר בין הורמונים, רגש וריפוי, ולמה האצת הריקון בהפלה עם כדורים (ציטוטק) או בגרידה לא תמיד מקרבת לפריון.
נשים רבות חוות קושי לאפשר להפלה הטבעית את הקצב שלה.
הן מתארות תחושה כבדה של ״להסתובב עם משהו מת ברחם״, לצד רצון עז לסיים כבר עם התהליך.
רצון זה משתלב לא פעם עם הגישה הרפואית, שמעדיפה לזרז את ריקון הרחם מתוך חשש לסיבוכים.
במאמר הזה אני מבקשת להאיר את חשיבות הקצב הטבעי בהפלה ואת הריפוי הטמון בו.
פריון הוא תהליך המושפע מהמערכת ההורמונלית ומהקצב של הרחם, לצד תהליך רגשי עמוק של אבל ופרידה.
לעיתים, האצה של תהליך הריקון אינה בהכרח מקרבת את הרחם לשלב פורה מהר יותר.
(מאמר זה מונגש כחלק מהמגזין הדיגיטלי של קהילת הפדולה)
